גז"ד בעבירות מגוונות על חוק מע"מ למעלים מס מעל 10,000,000 ש"ח

1.         הנאשם מס' 3 (להלן: "הנאשם") הורשע, עפ"י הודייתו, במגוון רחב ורב של עבירות מחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975.

2.         קצרה היריעה מלפרט את כל אשר עשה הנאשם והורשע בגינו. דומני, שכמעט אין עבירה מחוק המע"מ שאותה לא עבר הנאשם. גם היקף העבירות היה רב. כפי שצויין לעיל ע"י ב"כ המאשימה, היקף המס שנגזל מקופת המדינה, עולה על סכום של 10 מיליון ש"ח. אין מחלוקת, אם כן, כי מדובר בתיק חמור.

3.         הרשעתו של הנאשם היתה במסגרת הסדר טעון, אליו הגיעו הצדדים לאחר הליך של גישור.

            יחד עם זאת, לא הגיעו הצדדים לעונש מוסכם עד תומו, וטענו במסגרת טווחים שצויינו לעיל.

4.         לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את נסיבותיו הכוללות של התיק ושל הנאשם, הגעתי למסקנה, כי יש לאמץ את הסדר הטעון.

            כפי שנקבע בע"פ 1958/98, פלוני נ' מדינת ישראל, פדי נז' 1, 577, הסדר הטעון במדינת ישראל הוא מוסד אשר יש אינטרס ציבורי בקיומו, יש לו הצדקה רעיונית והוא חלק מהשיטה האדברסרית. עוד נקבע, כי בבוא ביהמ"ש לגזור את הדין, חייב ביהמ"ש להביא בגדר שיקוליו את הסדר הטעון שהצדדים הגיעו אליו. האינטרס הציבורי מחייב כיבוד הסדרי טעון, שאם לא כן, עלול לחול כרסום במעמדו של מוסד זה. (וכן ראה בנידון ע"פ 3068/10, פלונית נ' מדינת ישראל, ניתן בתאריך 01.11.10).

            בנוסף, בפסיקה ניתן דגש לאינטרס ההסתמכות של הנאשם, אשר הודה במיוחס לו, וזאת מתוך ציפייה כי הודאתו תביא לקבלת הסדר הטעון.

            יחד עם זאת, צויין כי ביהמ"ש אינו "חותמת גומי" ונידונו השיקולים והמצבים בהם לא יאמץ ביהמ"ש את הסדר הטעון.

            כפי שציינתי לעיל, במקרה דנן, מוליכים נתוני התיק, ושאר השיקולים, לאימוץ ההסדר.

5.         בנוגע לעונש הקונקרטי אשר יושת על הנאשם מספר 3, ועל הנאשמות 1 ו - 2, הרי שיש לזכור, כי הענישה היא אינדיווידואלית ולעולם תלויית נסיבות המעשה והעושה. היא נתפרת למידותיו של הנאשם, על פי נתוניו וכן מותווית על פי שיקולים רחבים וכללים יותר

(וראה לדוגמה בהקשר זה את ע"פ 291/81 פלוני נ' מדינת ישראל, פדי' לה (4), 438.

            בהקשר זה, ישנם שיקולים נוגדים, הן לקולא והן לחומרא.

6.         כשיקולים לקולא, אציין, בקצרה, את הודייתו של הנאשם בפתח משפטו. הודייה זו חסכה זמן שיפוטי רב ויקר. צודק ב"כ הנאשם, כי אין מדובר ב"עוד תיק" שבו יש לשמוע מספר מצומצם יחסית של עדים, כי אם בתיק רחב היקף.

            שיקול נוסף, הינו עצם הגעת הצדדים להסדר הטעון ואינטרס ההסתמכות עליו עמדתי לעיל.

            כשיקול אחרון בהקשר זה, אך לא בסדר החשיבות, אציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם הינו אב ל - 6 ילדים קטינים. רעייתו של הנאשם ואמם של 5 ילדיו הגדולים (באופן יחסי), נפטרה ממחלה קשה לפני כשלוש שנים.

            לאחר מכן, נישא הנאשם בשנית ונולדה בתו הקטנה, וזאת כאשר היה כבר עצור במסגרת תיק זה. זאת ועוד, משפחתו המצומצמת אינה מתגוררת בקרבתו, ולדבר יש משמעות כמובן בהקשר לטפול בילדיו הקטינים.

8.         כשיקולים לחומרא, יש להתחשב כמובן בנסיבותיו החריגות של התיק, עליהן עמדתי בקצרה בראשית דבריי, הן מבחינת מספר העבירות בהן הורשע, הן מבחינת היקפן הכספי והן מבחינת תחכומן, כפי שעולה מעובדות כתב האישום.

            עוד אציין, כי לנאשם עבר פלילי בתחום זה, והוא נדון בעבר, בפסק דין מקל עד מאוד למאסר על תנאי, אשר נלקח בחשבון במסגרת הסדר הטעון.

9.         סוף דבר, לאחר ששקלתי את השיקולים לעיל, לכאן ולכאן, אני משית את העונשים הבאים: